פסטיבל האביב, הידוע בכינויו "השנה החדשה הסינית", הוא היום הראשון של חודש הירח הראשון.פסטיבל האביב הוא הפסטיבל המסורתי החגיגי והתוסס ביותר בקרב הסינים, וגם פסטיבל מסורתי חשוב לסינים מעבר לים.מכירים את מקורו וסיפוריו האגדיים של פסטיבל האביב?
פסטיבל האביב, הידוע גם בשם ראש השנה הסיני, הוא תחילתו של לוח השנה הירחי.זהו הפסטיבל המסורתי העתיק הגדול, התוסס והחשוב ביותר בסין, והוא גם פסטיבל ייחודי לעם הסיני.זהו הביטוי המרוכז ביותר של הציוויליזציה הסינית.מאז שושלת האן המערבית, מנהגי חג האביב נמשכו עד היום.פסטיבל האביב מתייחס בדרך כלל לערב השנה החדשה וליום הראשון של חודש הירח הראשון.אבל בתרבות העממית, פסטיבל האביב המסורתי מתייחס לתקופה מהיום השמיני של החודש הירח השנים-עשר עד היום השנים-עשר או העשרים וארבעה של החודש הירח השנים-עשר עד היום החמישה-עשר של חודש הירח הראשון, עם ערב ראש השנה והסילבסטר. היום הראשון של חודש הירח הראשון כשיא.חגיגת הפסטיבל הזה יצרה כמה מנהגים והרגלים קבועים יחסית לאורך אלפי שנים של התפתחות היסטורית, שרבים מהם עוברים עד היום.במהלך חג ראש השנה הסיני המסורתי, האן ומרבית המיעוטים האתניים בסין מקיימים פעילויות חגיגות שונות, שרובן מתמקדות בסגידה לאלים ובודהות, מתן כבוד לאבות הקדמונים, הריסת הישן ושיפוץ היובל והברכות החדשים, המקבלים בברכה, וכן מתפללים לשנה עשירה.הפעילויות מגוונות ובעלות מאפיינים אתניים חזקים.ב-20 במאי 2006, מנהגי העם של חג האביב אושרו על ידי מועצת המדינה להיכלל בקבוצה הראשונה של רשימת המורשת הבלתי מוחשית הלאומית.
יש אגדה על מקורו של פסטיבל האביב.בסין העתיקה, הייתה מפלצת בשם "ניאן", בעלת אנטנות ארוכות והייתה עזה ביותר.ניאן חיה בעומק קרקעית הים כבר שנים, ומטפסת לחוף רק בערב ראש השנה, בולעת חיות משק וגורמת נזק לחיי אדם.לכן, בערב ראש השנה, אנשים מכפרים וכפרים עוזרים לקשישים ולילדים לברוח אל ההרים העמוקים כדי למנוע את פגיעתה של החיה "ניאן".ערב ראש השנה, הגיע קבצן מבוגר מחוץ לכפר.תושבי הכפר מיהרו ופאניקה, כשרק גברת זקנה במזרח הכפר נתנה לזקן קצת אוכל ודחקה בו לעלות להר כדי להימנע מהחיה "ניאן".הזקן ליטף את זקנו וחייך, ואמר, "אם סבתא שלי תאפשר לי להישאר בבית כל הלילה, אני ארחיק את החיה" ניאן.הגברת הזקנה המשיכה לשכנע, מתחננת לזקן לחייך אך שתקה.באמצע הלילה, החיה "ניאן" פרצה לתוך הכפר.הוא גילה שהאווירה בכפר הייתה שונה משנים קודמות: בקצה המזרחי של הכפר היה בית אשת זוג, הדלת הודבקה בנייר אדום גדול, והבית היה מואר בנרות.חיית הניאן רעדה כולה ופלטה בכי מוזר.כשהתקרב לדלת, נשמע קול פיצוץ פתאומי בחצר, ו"ניאן" רעד כולו ולא העז להתקדם יותר.במקור, "ניאן" פחד הכי הרבה מאדום, להבות ופיצוצים.ברגע זה, הדלת של חמותי נפתחה לרווחה וראיתי זקן בחלוק אדום צוחק בקול בחצר.ניאן הייתה המומה וברחה במבוכה.למחרת היה היום הראשון של חודש הירח הראשון, והאנשים שמצאו מקלט הופתעו מאוד לראות שהכפר בריא ושלם.ברגע זה, אשתי הבינה לפתע וסיפרה במהירות לתושבי הכפר על ההבטחה להתחנן לזקן.העניין הזה התפשט במהירות בכפרים שמסביב, וכולם ידעו את הדרך לגרש את החיה ניאן.מכאן ואילך, בכל ערב ראש השנה, כל משפחה מדביקה צמדנים אדומים ומוציאה חזיזים;כל בית מואר בנרות, שומר על הלילה ומחכה לשנה החדשה.מוקדם בבוקר של היום הראשון בחטיבת הביניים, אני עדיין צריך לצאת לטיול משפחתי וחברות כדי להגיד שלום.מנהג זה מתפשט יותר ויותר, והופך לפסטיבל המסורתי החגיגי ביותר בקרב הסינים.
זמן פרסום: פברואר 08-2024